? 'האם הם מוכנים לכיתה א

רגע לפני המעבר לכיתה א', כשההתרגשות והשמחה מלוות לעתים קרובות בחששות ופחדים שעולים לנו כהורים: "מי מהחברים של הילד שלי יישארו בכיתתו?", "איך הילד שלי יסתגל לשינוי? ובעיקר לדרישות החדשות, לישיבה המרובה על הכיסא והמאמץ להכין את שיעורי הבית", "האם הילד שלי יתקל בקשיים והאם אנחנו כהורים נצליח לעזור לו?".

אלו חששות מובנים שיתפוגגו לאטם במהלך השבועות הראשונים של השנה.

 

ישנם מצבים שהם מורכבים יותר, בעיקר כאשר המעבר לכיתה א' אינו ברור מאליו ואותרו על ידי הגננת קשיים, או אף נוצרה התלבטות ועלתה השאלה, "האם להשאיר את הילד שנה נוספת בגן?" אחת מן הסיבות השכיחות להשארת ילד בגן לשנה נוספת היא הדיון במוכנות הרגשית של הילד. בדרך כלל יתווספו לתיאור הקושי של הילד סימנים רבים נוספים. יעלו אמירות כמו: "קושי שפתי", "קושי חברתי", "ליקויי ב..", הרשימה יכולה להיות ארוכה.

 

מוכנות רגשית, בקצרה, היא היכולת לווסת את התגובות התחושתיות שנוצרות בגוף בעקבות גירוי פנימי או חיצוני המופנה אלינו ובמקביל להפיק תגובה הולמת, שתתקבל בברכה בעיני הסביבה. למשל, תחושת רעב היא גירוי פנימי, שבעקבותיו אני יכול לגלות חוסר סבלנות כלפי מי שמדבר אליי או שאתקשה לשבת בשקט ולהקשיב. דוגמא לגירוי חיצוני, שיכול להשפיע על התגובה התחושתית, תהיה, למשל, כעס המופנה כלפינו או כעס המופנה כלפי גורם שלישי הנמצא בקירבתנו.

 

ילד שלא יצליח לווסת את התגובה התחושתית לגירויים הרבים שמצפים אותו, עשוי להגיב בשתיקה, התעלמות, התפרצות, בכי, הימנעות וכדומה. תגובות אלה עוצרות את יכולת הלמידה והפעולה של הילד ובעצם כל עוד התגובה פעילה היא מעכבת את ההתפתחות עד לרגע שבו הגוף יצליח להגיע שוב למצב של רגיעה.

 

אם זיהיתם שהילד שלכם חווה מצבים של אי שקט ואי יכולת להגיב בצורה הולמת מספר רב של פעמים ביום וכי הדבר התרחש לאורך זמן (חודשים ושנים), לא מן הנמנע, שנוכחתם שנוצר פער התפתחותי כל שהוא.

 

פער זה יכול לבוא לידי ביטוי במגוון יכולות שלא התפתחו כראוי, או שלא ניתנות לבחינה מדוייקת עקב אי שיתוף הפעולה של הילד. למשל: ביטויי אלימות, קושי שפתי, קשיים בכתיבה, ליקויים באוריינטציה, ליקויי בהבנה, ליקויי ביכולת השליפה, קשיים בתקשורת חברתית בגן, קושי לעמוד מול סמכות ועוד.   

 

הדרך להדביק את הפער שנוצר היא להכיר בכך שיש להתמקד, בראש ובראשונה, בוויסות המערכת התחושתית ופחות בליקויים שנצפו באיבחונים השונים. ברגע שהתגובות יאוזנו ניתן יהיה לצמצם את הפער שנוצר.

 

ישנם דרכים רבות ומגוונות המאפשרות וויסות התגובות וצמצום הפערים. אציין כאן רק את הנחת היסוד שלי בכל תהליך למידה :

 

למידה אפקטיבית מתרחשת במצבים של רוגע יחסי.

 

מערכת העצבים שעד עכשיו הייתה ב"כוננות מתמדת" מגיבה לשינוי הפנימי והילד מתחיל לחוות הצלחה בתחום שעד עכשיו לא הצליח לשלוט בו. מתוך כך נוצר בתוכו תהליך של בניית אמון מחודשת ביכולותיו והביטחון העצמי שלו גדל.

 

רומי הגיע אלי לפני כארבע חודשים. חוות הדעת הייתה שלא להעלות את רומי לכיתה א' אלא להשאיר בגן. התחלנו לעבוד. גיליתי שלרומי יכולת למידה גבוהה מאד במצבים של אמון ורגיעה. בשלב הראשון עבדנו, בין היתר, על הארגון הגופני, שכלול תבניות התנועה, שיפור היציבה, שיפור תפקוד מערכת שיווי המשקל ובעיקר על היכולת לקבל מגעים עמוקים. בשלב השני עבדנו על צמצום הפערים והליקויים שאותרו במבחנים. לאחר שבועות ספורים ניכר שינוי משמעותי ביציבה של רומי. היא החלה לקבל תגובות מעודדות מהסביבה. היא שידרה ביטחון והתבניות התנועתיות שלה השתנו. בעקבות השיפור המשמעותי רומי עלתה לכיתה א'.

 

אני מציעה להורים שחווים קושי כלשהוא עם הילד, מבולבלים ולא יודעים לשים את האצבע על מה בדיוק הבעיה לבחון על סמך הדברים הנ"ל האם הרקע הוא בעיקרו רגשי . אם כן, לטפל בגורם התחושתי לפני הכל.

 

מצרפת מספר טיפים שיעזרו לכל ילד ובעיקר לאלו הזקוקים לויסות התגובות התחושתיות: 

 

  - להאמין בילד שלכם ולאהוב אותו ללא תנאי. הוא נפלא כמו שהוא (גם אם שמעתם מהגננת, המאבחנת..)

  -  מגעים עמוקים בכל יום לפני השינה. חישבו על עצמכם ודמיינו את רצף האירועים שהתרחש ביום אחד          שלכם. זה מה שהילד חווה ולעיתים קרובות בעוצמות הרבה יותר גבוהות. ועכשיו דמיינו עיסוי עמוק שאתם      מקבלים כל יום לפני השינה. אתם מתכוונים לשכוח את הטיפ הזה?

   

  -  להבין שיש קשר בין רמות צריכת הסוכר ליכולת לשבת ולהתרכז לאורך זמן. ילדים שצורכים סוכר הם יותר      תזזיתיים ופחות רגועים.

  -  מעבר ממצבים של שחרור אנרגיה בצורה פעילה (כמו: ריצה, קפיצה, טיפוס, זחילה, דילוג וכד') למצבים      של ישיבה בריכוז ואי עשייה, ליצור הקשבה. להעלות את מספר הדקות של היכולת להיות בהקשבה            בהדרגה.

  -  לקבל בהבנה שזהו תהליך למידה. אם הילד חווה קושי אז משמעות הדבר שההורים צריכים  להגביר את       מאמצי התיווך עבור הילד או לפנות לעזרה מקצועית.    

   

 

                " אמרי מדוע העולם כה זר עדין

 

                  ואש ומים מביטים בו מכל צד

 

                  אמרי מדוע בו מפרפרים חייך

 

                  כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד "

                  (שמרי נפשך, נתן אלתרמן)

 

מוקדש באהבה לכל הילדים המיוחדים באשר הם...

אם אתם מרגישים קושי או אתגר לקראת העלייה לכיתה א', מוזמנים לפנות אלי לשיחת ייעוץ בכדי לראות איך אפשר לעשות את המעבר לכיתה א' חלק יותר.

  • Facebook Social Icon

להתייעצות חינמית על התפתחות תינוקך, התקשרי או מלאי פרטים:

050-6390190

ניווט באתר